1. עניינה של העתירה הינה עקירת עצי אלמוגן שנטעו על ידי המשיבים בשטח ציבורי
סמוך לבית העותרים. תחילתה של העתירה בכתב תביעה בבית משפט השלום ועל פי החלטתו של כב' השופט שטרנליפט היא הועברה לבית המשפט לעניינים מינהליים והובאה בפני ביום 29.03.04.
העותרים הינם בעלים ומחזיקים במשותף של בית פרטי בן שלוש קומות וגינה המוקף חומת אבן ברחוב הגלעד 5 ביבנה. לפני כ- 15 שנה שתלה המשיבה 1 שבעה עצים מסוג אלמוגן רחב עלים בשדרה להולכי רגל הצמודה לצידה הדרומי של חומת בית העותרים. העותרים טוענים כי שנים רבות לאחר שתילת העצים הנ"ל הסתבר כי מדובר בעצים מזן תוקפני. לטענתם, החלו ענפי העצים לחדור אל תוך חצרם. עלי העצים, פרחיהם הדביקים וזרעיהם הרעילים החלו נושרים באופן מאסיבי בתחום חצרם, דבר אשר גרם לטרדה רבה לעותרים אשר נאלצו לנקות מידי יום את חצרם. בנוסף, נטען כי ענפי העצים חדרו אל תוך חלל החצר, הגיעו לקומה השניה של ביתם, חסמו אור שמש ואוויר ונוף לחדרים העליונים. זאת ועוד: מערכת השורשים העניפה של העצים התפשטה, לטענת העותרים, לעבר חומת הבית מעל פני האדמה ומתחתיה וכתוצאה מכך נוצרו סדקים עמוקים בחומת חצר הבית ובריצוף הגרנוליט שבחלקה הפנימי של גינת העותרים. חדירת השורשים אף גרמה לשינוי השיפוע בחצר, כך שמי הגשמים ניקזים אל תוך מרתף הבית ומציפים אותו, דבר אשר אילץ אותם לשאת בעלויות שיפוץ השיפוע כדי לשנות את כיוון זרימת מי הגשמים.
העותרים יצרו במהלך השנים האחרונות קשר תכוף עם גורמים שונים אצל המשיבה 1 והתלוננו על הנזקים וביקשו פתרון לבעיות אותם הם גורמים. לכן הם עותרים כיום לכך שהמשיבה 1 תעקור לאלתר את העצים ממקומם ותשתול תחתם עצים מסוג וזן אחר אשר לא יגרמו נזקים מן הסוג הנידון ותוך מתן תשומת לב למרחק שתילה נכון בין חומת חצר הבית לבין העצים.
בכתב העתירה פירטו העותרים את הנזקים שנגרמו להם, לטענתם, והפיצוי הנדרש על פי כתב העתירה מגיע לסך של 95,000 ש"ח. לכתב העתירה צורפה חוות דעת של מומחה, האגרונום סרג'יו לשקוביץ', מיום 1.12.02, אשר ביקר במקום ביום 29.11.02, וקבע כי תלונת העותרים מוצדקת והפתרון היחיד לבעיה יהיה בהחלפת העצים הנידונים בעצים מתאימים יותר. כן צורפה הצעת מחיר של מר ישראל כהן מחברת
"ישראל כהן מחסני עץ ורעפים בע"מ" אשר פירט עלויות שיפוץ ואיטום חדירות המים ופירוק משטח הגרנוליט בסכום של 141,000 ש"ח + מע"מ.
2. המשיבים ביקשו לדחות על הסף את העתירה מהטעמים של שיהוי, אי צירוף צדדים
ראויים, חוסר תום-לב, העדר יריבות, פגמים בכתב העתירה ודחיה לאור העובדה כי העתירה היא טורדנית וקנטרנית. כן ציינו המשיבים כי כל מטרת העתירה הינה לנסות ולקבל עלויות נזקי בניה של בית העותרים מן המשיבים מבלי שהוכח קשר סיבתי בין נזקי הבית לבין העצים. כן צויין כי גם לגוף הטענות בעתירה אין להן כל בסיס ואין לקבלן, שכן אינן תואמות את המצב לאשורו.
המשיבים טענו כי עץ האלמוגן רחב העלים הוא עץ משיר חורף, רחב נוף, המיתמר לגובה 4-6 מטרים. פריחתו במרץ-אפריל בצבע אדום והיא בולטת על רקע ענפי העץ החשופים. בישראל מגדלים שבעה מיני אלמוגן כצמחי נוי, רובם כצמחי שדרה או כעצים בודדים, כאשר סוג עצים זה נפוץ בכל ישובי הארץ.
נטען כי עצי האלמוגן אינם עצים מסוכנים ואין כל דבר חקיקה או הנחיה האוסרים נטיעת עצים מסוג זה, או הקובעים מגבלות על מיקום נטיעתם.
המשיבים מוסיפים וסוקרים בתשובתם את העובדות וטוענים כי עצי האלמוגן הנדונים נטעו עוד בשנת 1987 בשטח ציבורי ברחוב הגלעד. ובית העותרים נבנה לאחר שתילת העצים במקום כשהוא שוכן בסמיכות לשטח הציבורי הפתוח בו נשתלו העצים. עוד נטען כי, עצי האלמוגן גדלים במקומות נוספים בעיר, ולא הובא לידיעת המשיבים, בכל שלב שהוא, כי מדובר ב"עצים תוקפניים" כטענת העותרים ולא נתקבלה כל תלונה בגין עצים אלה, מלבד תלונת העותרים בשנה האחרונה.
התלונות מצד העותרים החלו בשנה האחרונה ומאז הקפידו המשיבים לגזום את ענפי העצים הפונים לבית העותרים. עצי האלמוגן נושרים ככל עץ נשיר אחר, אולם המשיבים לא ידעו על תופעה חריגה בענין זה או על נזק שנשירה זו הסבה לעותרים.
בעקבות ביקור במקום נטען כי החומה המקיפה את ביתם של העותרים ניזוקה מכל ארבעת כיווניה ולא רק במקביל לעצים השתולים בשטח. מאחר והעצים נמצאים במקום כ - 20 שנה, אינם גורמים נזק, לטענת המשיבים, כפי שנטען על ידי העותרים ואין זה סביר שהם יורו על כריתת עצים אלו. שכן לא מדובר רק בעקירת עץ בודד אחד אלא על עקירת שדרה שלמה באיזור. מטעמים אלה מבקשים המשיבים לדחות את העתירה.
3. בדיון שהתקיים בפני ביום 21.02.05 חזרו העותרים על טענותיהם בעתירה וטענו כי
מדובר בנזקים מתמשכים הנגרמים על ידי העצים בשל חדירת השורשים מתחת לחומה
ואלו גורמים לביקועה.
4. בתאריך 02.03.05, החלטתי למנות כמומחה מטעם בית המשפט, את האגרונום ושמאי
נזקי החקלאות, מר אריה עומר, כדי שיביא בפני את חוות דעתו, תוך התייחסות לטענות הצדדים, כפי שהובאו בעתירה, בכתב התגובה ובחומר שבתיק, זאת לאחר שיערוך ביקור במקום בנוכחות הצדדים ובאי-כוחם.
חוות דעתו של המומחה אריה עומר, מוסמך הפקולטה לחקלאות ברחובות, בוגר בית הספר למינהל עסקים באוניברסיטת תל-אביב ובעל תעודת גמר בתחום נזקי חקלאות מקרקעין וכיוצא באלה - הוגשה לי לאחר שהנ"ל ערך ביקור במקום, עיין בכל החומר שבתיק ונפגש עם הצדדים בביתם של העותרים.
בחוות דעתו ציין המומחה הנ"ל כי בסמוך ל- 2-3 מן העצים ניתן היה להבחין בהתרוממות קרקע ובשורשים חשופים עבים מאוד, בקוטר 5-6 ס"מ; שורשים אשר יש להם כושר התפשטות ומשיכה למקורות מים ויכולת פגיעה בגדרות, במשטחי גרנוליט, ביסודות הבית ועוד. כן צויין כי ניתן היה להבחין בסדקים קלים יותר בגדר הבלוקים, גם בקטעים שלא היו בקרבתם עצי אלמוגן. צויין עוד כי מקובל עליו כי לעצים אלה
"כושר פיזי" ו
"אופי תוקפני" ושורשי העצים עשויים לפגוע ולגרום נזק לגדר הבלוקים. כן צויין כי בגלל קרבת העצים לבית המגורים קיים לכלוך כתוצאה מנשירת עלים וזרעים.